השקייה בגינה חסכונית במים

             

1.    קיים מגוון רחב מאד של צמחים שניתן להרגילם (בהדרגה) לצרוך פחות מים.
התהליך לוקח זמן שכן הצמח צריך להגיב בפיתוח מערכת שורשים עמוקה. יש בכך יתרון גם לצמחים עצמם,
ההופכים חסונים יותר ומפונקים פחות. ניתן לבצע זאת ע"י הגדלת מרווחי ההשקייה ובלי לחרוג מהכמות השבועית המומלצת (ראה טבלה בהמשך).

2.    הדבר נכון גם לגבי דשאים. כסחו את הדשא לעיתים תכופות. פעולה זו תביא לחסכון ניכר בצריכת המים.
 ניתן לשמר דשא במצב של "כמעט צימאון" ללא חשש לנזק ארוך טווח.

3.    השקייה בטפטפות תמיד חסכונית יותר מהשקייה בהמטרה היא גם מסייעת ליצירת שורשים עמוקים והיא
מהותית לצמצום מחלות עלים שונות כגון קימחון וחילדון

4.    לגבי עציצים, אפשר להשתמש בבדיקת האצבע: תחיבת אצבע 5-7 ס"מ אל תוך האדמה. אם לא חשים לחות – כדאי להשקות.

5.   עציצים קטנים (נפח אדמה קטן) – מתייבשים בקלות וזקוקים להשקייה תכופה. עציצים גדולים ועמוקים – מאבדים
פחות מים באידוי מפני הקרקע . העדיפו עציצים/אדניות גדולים/ות.

6.    השקייה ממוחשבת (מחשב או קוצב מים) מאפשרת שליטה ובקרה על כמויות המים וגם משחררת אתכם מהצורך לזכור להשקות.
 רכז הנוי מוכן לארגן קנייה מרוכזת (מוזלת) של בקרי השקייה לגינות ועציצים. המעונייינים מוזמנים לפנות אליו.

7.    השקייה בשעות הלילה והבוקר המוקדמות – יעילה יותר מכיוון שפחות מים מתנדפים לאטמוספרה ולכן יותר מים זמינים לצמח

8.    קבעו את כמויות המים להשקיה על פי טבלאות של משרד החקלאות (ראו בהמשך) והתאימו אותן לעונות השנה ולסוג הקרקע. 
אפשר גם לברר אצל אנשי נוי ובמשתלות מהו משך ההשקייה הנכון לאדמה המקומית.

9.    שטחים המוצלים רוב שעות היום – מנדפים פחות מים ולכן אפשר להשקות פחות.

10.         השקו בנפרד צמחים בודדים המראים סימני צימאון. כדאי מאד גם לבדוק האם הטפטפות שלהם לא נסתמו.

11.         כדאי לתכנן קווי השקייה נפרדים לסוגי צמחיה שונים שכן דרישות המים שלהם שונות לחלוטין. למשל:
השקיית עצים ושיחים בקו נפרד מהשקיית עציצים או גינות ירק. כך ניתן לתת לכל צמח בדיוק את המינון הנכון.

 

12.         אם כבר פרשתם קו טפטפות אחד לכל סוגי הצמחיה– התאימו באופן "אישי" טפטפת לכל צמח לפי דרישות המים שלו
(ראו טבלת טפטפות בהמשך). ניתן גם לסדר שתי טפטפות לצמח (מקובל בעצי פרי, למשל) כדי לקבל פיזור טוב יותר של המים ומינון מתאים.

13.         גיזום נוף מיותר של שיחים ועצים – יחסוך במים ויועיל לצמחים.

14.         באמצעות שליטה על כמויות המים שמקבלים העצים, אפשר לשלוט על גודלם ולשמור עליהם בגודל קטן יחסית, שמתאים יותר לגינות קטנות

15.         העשרת הקרקע בקומפוסט (עד 20 ליטר למ"ר בגינה חדשה ועוד 5 ליטר למ"ר מדי שנה) משפרת את יכולתה לספוג מים ולהחזיק בהם.

16.         חיפוי קרקע (גם בעציצים) מונע איבוד מים, מצנן את הקרקע ומונע (במידה מסוימת) נביטה של עשבים שוטים המתחרים גם הם על המים. שבבי עץ שומרים על הלחות והקרירות של הקרקע גם חלוקי נחל ואבני טוף,שברי חרס ואפילו קליפות אגוזים יעשו את העבודה.

17.         באקלים כשלנו רצוי לא לבחור בצמחים הרגישים למחסור במים (ראו המלצות בהמשך).

18.         צמחים עונתיים פורחים, עדיף לשתול במיכלים נפרדים או באזור מוגדר נפרד. כך אפשר לספק להם תוספת של מים מבלי להשקות את הגן כולו.

19.         צריך לזכור שעודף מים, מעבר לכך שזה בזבוז משאב יקר – עלול להזיק לשורשים ולגרום להצהבת עלים.

 

המלצות לצמחים חסכנים (והגינה תשאר יפה ופורחת):

שיחים קטנים: הסוג אזוביון (לבנדר), סוגי רוזמרין, מיורן, קורנית (טימין) סוגי מרווה שונים, גולנית (גלובולריה)
סוגי  גרניום ופלרגוניום, סוגי הרדוף, מללויקות, מיני פורמיון.

 

שיחים גדולים יותר: אחירותם, מורן החורש, מיני לוטם שונים, בוגונוילאה, שיחים ממשפחת ההדסיים והקליסטמונים,
סוגי הרדוף, מיני אכילאה.

צמחי בצל: אירוס גרמני, אירוס אלג'ירי וגם: אגפנטוס, דם המכבים, גומפרנה.

 

זמן שתילה מועדף: סתיו או אביב. שתילה לפני הקיץ מאפשרת לחסוך מים, כיוון שצמחים לאחר
שתילה זקוקים לכמויות גדולות יותר של מים.