ברזל (Fe) פעיל ביצירת כלורופיל ובמספר אנזימים. מחסור בברזל מתבטא בצהבון בין עורקי העלים, ובשלב מתקדם - בכעין צריבות בעלים והתנוונותם מהקצוות כלפי מטה. המחסור בולט בעלים הצעירים בשל אי-ניידותו של הברזל בצמח. עלים שלקו בצהבון אפשר להוריק על ידי תוספת ברזל.
מנגן (Mn) פעיל בנשימת הצמחים ובקיבוע החנקן. מחסור במנגן מתבטא בצהבון בין עורקי העלים. סימני המחסור מופיעים ראשונה במספר סוגי צמחים - בעלים הצעירים, ובאחרים - בעלים המבוגרים. לעתים קשה להבחין לפי מראה עיניים בין חוסר ברזל לחוסר מנגן.
מגנזיום (Mg) הוא מרכיב של הכלורופלסט ובעיקר הכלורופיל. כמו כן מעורב המגנזיום באנזימים הפעילים בהטמעת פחמימות וביצירת חלבונים. המחסור בו מתבטא בעלים המבוגרים, מאחר שהמגניון עובר מהם לאזורי הצמיחה. סימני המחסור הם צהבון בין עורקי העלים, ובעיקר בשולי העלה.
אשלגן (K) מעורב בתהליכים אחדים: נשימה, הטמעה, יצירת כלורופיל וקליטת מים. מחסור באשלגן מתבטא בצהבון, בכתמים ובנמק (נקרוזיס) בשולי העלים. העלים המבוגרים נפגעים תחילה.
חנקן (N) מהווה כ - 16 אחוזים מן החלבונים שבצמח. מחסור בחנקן גורם האטה בגידול והצהבה כללית של הצמח. לראשונה נפגעים חלקי הצמח המבוגרים, מאחר שהחנקן עובר מחלקי הצמח המבוגרים לחלקי הצמח הצעירים. במקרה של עודף חנקן בצמח הוא מתרכז בצורת אניוני חנקה NO3-וקטיוני אמון NH4+.
.png?id=9005919)
(2).jpg?id=9463641)
