רבייה בצמחים – סיכום

 
בממלכת הצמחים ניתן להבחין בין שתי קבוצות צמחים:

1. צמחים חסרי זרעים: אצות טחבים, שרכים.
1. צמחים בעלי זרעים: רוב הצמחים המוכרים לנו כמו כלנית, חרוב, חיטה, רקפת.

 

• זרע: מבנה בצמח המכיל עובר רב- תאי שהתפתחת לאחר הפרייה (ולכן הוא
             דיפלואידי). בד"כ הזרע מכיל חומרי תשמורת, מעט מאד מים והוא עמיד בתנאי
             סביבה קשים.
• תא זרע: תא רבייה הפלואידי (גמטה) שהוא תוצר של מיוזה.

 
מחזור החיים של צמח דומה למחזור החיים ביצורים המתרבים ברבייה מינית: היווצרות תאי רבייה (גמטות) ¬ מפגש בין תאי הרבייה ¬ הפרייה ¬ התפתחות הדור הבא.
 
ניתן לחלק את הצמחים לשתי קבוצות:

1. צמחים חד- שנתיים: צמחים המתחילים את מחזור חייהם, גדלים ומתרבים ומסיימים את חייהם בעונה אחת (או בשנה אחת).
1. צמחים רב- שנתיים: צמחים החיים יותר משנה אחת ומתרבים פעמים רבות במהלך חייהם.

 
ישנן 2 תופעות שהן ייחודיות למחזור החיים בצמחים:

1. חילוף דורות: במחזור החיים של צמחים ישנם שני דורות שונים, דור הפלואידי (דור שכל התאים בו הם הפלואידים) ודור דיפלואידי.
1. התפתחות נמשכת: לצמחים רב- שנתיים יש רקמות מיוחדות המסוגלות לשמור על היכולת לפתח עלים ופרחים, ענפים ושורשים במשך שנים רבות. רקמות אלו הן רקמות עובריות והן נמצאות בד"כ בקצות הענפים והשורשים של הצמח. כלומר, בחלקים מסויימים הצמח הוא "צעיר לנצח".

 
 
 
 
 

מחזור חיים וחילוף דורות בצמחים חסרי זרעים

השרך הוא צמח פשוט, חסר זרעים (ולכן...חסר פרחים).
השרך המוכר לנו הוא צמח בעל עלים רבים, כל התאים בו הם דיפלואידים וזהו הדור הדיפלואידי במחזור חיי השרך. בחלק התחתון של כל עלעל  בעלה בוגר, ישנם מנבגים. המנבג הוא איבר בו נוצרים נבגים (ספורות). הצמח כולו נקרא ספורופיט (SPOROFIT).
הנבג הוא תא הפלואידי שנוצר בעקבות תהליך מיוזה, וממנו מתפתח הדור ההפלואידי של השרך. הנבג עטוף בקליפה המגינה עליו מפני התייבשות והוא עף ברוח ונופל הרחק מצמח האם בו נוצר. נבג הנוחת בסביבה לחה הוא מתחיל להתחלק בחלוקות מיטוטיות ומתפתח צמח קטן שכל תאיו הם הפלואידים.  צמח זה נקרא גמטופיט (נושא גמטות). על צמח זה יתפתחו אברי הרבייה ובהם הגמטות (תאי הרבייה).
הצמח ההפלואידי בשרך הוא קטן, מבצע פוטוסינתזה ובעל משך חיים קצר מאד.
אברי הרבייה מצויים בחלק התחתון שם מובטחת סביבה לחה, וכך תאי הרבייה הזכריים נעים לעבר תאי הרבייה הנקביים ומתקבל תא דיפלואידי = זיגוטה. מהזיגוטה מתפתח הספורופיט וכך הושלם חילוף הדורות בשרך.
 
 

 

מחזור חיים וחילוף דורות בצמחים בעלי זרעים

בצמחים בעלי זרעים הפרחים הם מוקד הפעילות הרבייתית של צמחים אלו.
 
מחזור החיים של צמחים בעלי זרע מתחיל עם נביטת הזרע ¬ התפתחות צמח צעיר ¬ התפתחות פרחים המכילים את אברי הרבייה ¬ התפתחות הגמטות ¬ הפרייה ¬ התפתחות פירות ובתוכם זרעים ¬ הזרע מכיל את העובר שהוא תחילתו של הדור הבא.
 
בצמחים אלו קשה להבחין בחילוף הדורות כיוון שהדור ההפלואידי – הגמטופיט הוא מצומצם ביותר הן בגודלו והן באורך חייו. הגמטופיט כולל מספר תאים והוא אינו עצמאי אלא תלוי בספורופיט. הדור הדיפלואידי מהווה את הדור העיקרי בחיי הצמח.
 
בצמחים בעלי זרעים המעבר לשלב ההתרבות מתבטא בהופעת אברי רבייה שהם הפרחים.
לכל צמח עונת פריחה קבועה, השקד פורח בט"ו בשבט, החצב בסתיו וכו'.
הגירויים ליצירת פרחים הם גם פנימיים וגם חיצוניים.
הגורמים הפנימיים המשפיעים על מועד הפריחה תלויים במטען הגנטי הקובע את התפתחות הצמח האופיינית למין אליו הוא שייך.
הגורם החיצוני העיקרי המשפיע על מועד הפריחה הוא האור.צמחים רגישים למספר שעות האור ביממה והם פורחים רק בצירוף מסויים של שעות אור ושעות חושך. התברר כי הגורם הקובע אם צמח יפרח או לא הוא רצף שעות החשכה ולאו דווקא מספר שעות האור.
צמח יום קצר הוא צמח הפורח רק אם מספר שעות החושך הרצופות עולה על ערך סף מסויים. אם יופסק רצף שעות החושך אפילו ע"י הבזק אור קצר הצמח לא יפרח.
צמח יום ארוך הוא מצח שיפרח רק אם מספר שעות החושך נמוך מערך סף מסויים
{האיבר המושפע מהאור נקרא פיטוכרום. הפיטוכרום משפיע על יצירה של חומר או תהליך הגורמים לפריחה ונביטה. לא ידוע עדיין המנגנון המדוייק שבאמצעותו משפיע אור על הפריחה}.
 
חקלאים מכוונים את מועד הפריחה בחממות ע"י וויסות מבוקר של מספר שעות האור ביממה, כך הם מבטיחים כי מועד הפריחה יהיה עפ"י צרכי השוק.
 
ישנם צמחים אשר פריחתם אינה מושפעת מאור אלא מטמפרטורה.
ישנם צמחים אשר פורחים רק לאחר שנחשפו במשך זמן מסויים לטמפ' נמוכה יחסית (2-5 מעלות). אם החשיפה לטמפ' זו קצרה מידי זה מונע פריחה כמו למשל בדובדבן שאינו פורח ברוב חלקי הארץ כיוון שהטמפ' אינה נמוכה מספיק.
 
גורם נוסף המשפיע על הפריחה הוא היחסים הכמותיים בין המינרלים בקרקע, בעיקר חנקן ואשלגן.